נהיגה בפסילה

נהג אשר נתפס נוהג בזמן פסילה חייב להבין כי נהיגה בזמן פסילה היא לא במגמת "עוד עבירה". נהיגה בזמן פסילה היא מן העבירות החמורות ביותר בפקודת התעבורה, ולא בכדי, מוטל על העובר עבירה של נהיגה בזמן פסילה עונש של מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף שקל, או שני העונשים כאחד כאמור חמורה עד מאוד נהיגה בזמן פסילה.

הפקדת רישיון נהיגה ונהיגה בזמן פסילה 

כל נהג שביהמ"ש הטיל עליו עונש פסילה בפועל חייב להפקיד את רישיון הנהיגה בביהמ"ש הפוסל ו/או במקרה ואבד רשיונו, להפקיד תצהיר אשר חתום ע"י שופט, רשם, או כל עורך דין, המורה כי אין בידי המבקש להפקיד תעודת רישיון נהיגה.
מן הראוי לציין, כי ריצוי עונש הפסילה מתחיל רק עם הפקדת הרישיון. עצוב לומר, אך ישנם נהגים רבים אשר אינם מודעים לכלל זה ו/או לא מייחסים חשיבות מספקת להפקדת הרישיון ובדיעבד עומדים אל מול "שוקת שבורה" כאשר מנסים לטעון כי לא נהגו כל התקופה וכי חשבו שפסילתם תמה. 

נהיגה בפסילה או בניגוד לתנאים – המקור החוקי

סעיף 67 פקודת התעבורה [נוסח חדש] בלשונו:
67. מי שהודע לו שנפסל מקבל או מהחזיק רשיון נהיגה, וכל עוד הפסילה בתקפה הוא נוהג ברשיון שנהיגתו אסורה בלי רשיון לפי פקודה זו, או מי שנוהג בניגוד לתנאים שנוספו ברשיונו כל עוד הם בתקפם, או מי שהודע לו כי נפסל מהחזיק ברשיון רכב וכל עוד הפסילה בתקפה הוא משתמש באותו רכב או מרשה להשתמש בו, או מי שנהג או הרשה לאחר לנהוג ברכב בניגוד להודעת איסור שימוש או צו איסור שימוש, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס מאה אלף לירות, או שני העונשים כאחד.

מדיניות הענישה בנהיגה בזמן פסילה

בניגוד לעבירות רבות וחמורות בהן מדיניות הענישה היא מגוות ואף ניתן להגיד, בנסיבות המתאימות, מקלה. בעבירה של נהיגה בזמן פסילה ביהמ"ש נוהג ביד קשה באלה אשר ממרים את פיו ומזלזלים פשוטו כמשמעו בחוק. עמדת התביעה תהיה כמעט תמיד, פסילה בפועל ומאסר בפועל, והתמודדות עם עמדה זו אינה קלה כלל ועיקר לעו"ד אשר מבקש להטיב עם לקוחו.

דרכי פעולה בנהיגה בזמן פסילה 

עורך דין תעבורה חייב לדעת לשאול את השאלות הנכונות בכדי לצמצם נזקים. לדוגמא: אם העבירה נעשתה ביודעין? האם זאת הפעם הראשונה שהנאשם נוהג בזמן פסילה? האם פסילת רישיון הנהיגה באה בעקבות פסילה של ביהמ"ש ו/או משרד הרישוי? האם יש לנאשם אמצעים להפריך את חזקת המסירה…וכו'.